החלטה בתיק מ"ת 59974-01-13

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א),לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, עבירה של ייבוא, מסחר והספקה, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג - 1973 (להלן: " הפקודה") ועבירה של החזקת סמים שלא לשימוש עצמי, עבירה לפי סעיף 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודה.

עובדות כתב האישום במרביתן אינן שנויות במחלוקת.

ייבוא סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 1,421.55 גרם נטו על ידי שני תושבי חוץ, ויליאם ופאולה, נגדם הוגש כתב אישום בנפרד. המשיב אשר אף הוא מתגורר בחו"ל, בוליביה, הגיע לארץ ומשדה התעופה עשה דרכו אל המלון בו מצויים השניים. עם הגיעו למלון פגש המשיב את פאולה ובצאתו מהמלון נעצר על ידי השוטרים.

המחלוקת העובדתית נסבה על השאלה מדוע הגיע המשיב  למלון. לטענת המאשימה, המשיב עשה כן במסגרת הקשר ולשם פגישה עם ויליאם. לשיטת המשיב, אכן הגיע לפגישה אך מטרתה הייתה ייבוא אבני חן.

הראיות:

הודעות ויליאם גוטיארס

הודעה מיום 17.1.13 ויליאם מספר כי  הוא עוסק ביהלומים וכי " התערבב" עם בחור מסוים לשם סחר בקוקאין. הוא מספר כי לא יודע מי צריך לבוא לקחת את הסמים. מוסר כי רק אמרו לו " להגיע ולסדר". מוסר כי הבחורה הביאה איתה את הסמים איתם נתפס. מאשר שהיה בחודש אוקטובר בארץ לשם סחר באבני חן. 

כשנשאל מי זה רונלד (המשיב - צ.ק) ענה: " זה בחור שאני עובד איתו עם האבנים פה" (שורה 145). הוא הדגיש כי הכיר את המשיב בביקורו הקודם בארץ וכי מקום מגוריו של המשיב הינו בישראל. משנשאל אם הוא מוכן לשתף פעולה השיב כי הוא רוצה להיוועץ בעו"ד. עוד נשאל מי הבחור שצריך לאסוף את הסמים השיב שאינו יודע והוא ממתין לשיחת טלפון.

הודעה שנייה מיום 17.1.13 מספר כי היה צריך להעביר את הסמים לאדם שהוא אינו מכיר. לא מוסר דבר לגבי המשיב. בהזדמנות זו חוזר על דבריו כי ביקורו הראשון בארץ נועד ללמוד את שוק אבני החן ובביקור הנוכחי הוא הביא איתו אבני חן. בשלב מסוים הוא מספר כי זה ביקורו השלישי בארץ, בביקור השני הוא כבר העביר סמים.

הודעה מיום 20.1.13 - מסר כי תפקידו היה רק למסור את הסמים ולא לבצע בהם פעולה כימית (ראה שורות 26-28). לדבריו הוא מחזיר טובה לבעלי הסמים בקולומביה. מציג את המשיב כחבר מישראל הקשור עמו בעסקי היהלומים איתו אמור להקים את החברה. לכשנשאל האם המשיב קשור עמו לייבוא הסמים, השיב בשלילה. בשלב מסוים בחקירה, החוקר הטיח בו כי המשיב סיפר כי הוא אחראי על ייבוא הסמים וכי הוא היה צריך למכור אותם בארץ ולהתחלק איתו ברווחים. בתגובה לכך ענה ויליאם : " זה נכון שהוא היה צריך למכור אותם, הייתי אמור למסור את הסמים לרונלד ומשם הלאה ורונלד היה צריך למכור ולהתעסק עם הכל" (ראה שורות 270-277).

מוסיף כי הגיע עם המשיב להסכמה כי זה יקבל אותם בישראל (ראה שורה 312).

לדברי ויליאם המשיב סיפר לו כי: " יכול לקבל אותם כאן כי יש לו לקוחות שיכולים לקנות את הסמים כאן והוא יכול לסחור בהם כאן"לכן החליט למסור לידי המשיב את הסמים בישראל. מספר כי הייבוא האחרון מיום 13.1.13 לא היה מתוכנן. באשר לנסיבות היכרותו את המשיב הוא מספר כי פגש בו ברחוב ומששמע שהוא מדבר ספרדית, ניגש אליו והציג עצמו. הוברר כי יש להם נושא משותף והוא יהלומים ואבני חן. הפגישה הראשונה הייתה באפריל 2012 והשנייה בחלוף שישה או שבעה חודשים עת ביקר המשיב בארץ. הם נדברו להקים חברה ופנו לעו"ד לשם כך. לאחר מכן, דיברו על סמים. לשאלה כיצד החלו לשוחח על סמים, השיב ויליאם כי מדובר בנושא שכיח ונפוץ עליו מדברים במדינות המוצא שלהם בדרום אמריקה (שורות 301-316).

הודעה שנייה מאותו יום, 20.1.13 - החוקר מטיח בויליאם כי לא יכול להיות שאנשים מקולומביה יתנו לו להעביר סמים מבלי שיהיה מי שיקלוט אותם בישראל, ויליאם משיב: " לא היה מתוכנן לי רק מודיעים כאשר הסמים כבר בישראל" (שורה 22). מספר כי המשיב ידע כי עליו לקבל את הסמים בישראל. לדבריו, שוחח עם המשיב בטלפון לעניין הסמים ומספר ימים לפני שהגיע לארץ הודיע לאנשים מקולומביה כי יש מישהו שיש בידו לקלוט את הסמים בישראל.

" אני רוצה להוסיף משהו כל השאלות שאתה מציג בפני וכל מה שמדברים כאן יובילו לאותה תשובה אני באתי לכאן במטרה למסור את הסמים בפעם הזאת לרונלד" (שורות 59-61) .

בתחילה ויליאם עונה בשלילה לשאלה האם שהה עם המשיב במלון בנס ציונה בחודש דצמבר והזמין יחד איתו לפאולה חדר לתחילת ינואר, אולם כשמטיח בפניו החוקר המשטרתי כי המשיב מספר בחקירתו כי ייבוא הסמים תוכנן על ידם מראש ולכן הם הזמינו עבור פאולה חדר במלון בתל אביב משיב ויליאם: " כן, אתי יצרו קשר מקולומביה דרך האינטרנט השאירו לי הודעה בתיבת הדוא"ל שלי על מנת לבצע את ההזמנה לבית מלון עבור פאולה שהייתי פה בישראל זה היה ימים ספורים לפני שעזבתי את ישראל בחודש דצמבר ואז הלכתי עם רונלד לבית מלון נס ציונה והזמנו חדר לפאולה" (שורות 94-97). בהמשך מוסיף כי המשיב שילם עבור החדר. לדבריו פאולה ידעה כי הוא והמשיב צריכים להגיע לקחת ממנה את הסמים.

לדבריו המשיב היה אמור להגיע למלון נס ציונה לקבל את הסמים. מספר כי הסמים הגיעו במצב אבקה.

לאחר שהתקיים עימות בין ויליאם לבין המשיב, ויליאם מסביר מדוע בחקירתו הראשונה לא הזכיר את המשיב: " בהצהרה הראשונה שלי עם החוקר סלמון אמרתי שלרונלד אין שום קשר לעניין הזה וריחמתי עליו ורציתי להוציא אותו נקי, ואז חזרתי מכוונתי כי במהלך החקירה כל מה שעשה זה להאשים אותי"

עימות שנערך ביום 20.1.13 בין המשיב לבין ויליאם. ויליאם הטיח בו כי תפקידו של המשיב היה לקבל את הסמים בארץ וכי המשיב מימן את השהות במלון. המשיב ענה כי פרע הלוואה אך ויליאם אמר כי הוא לא נתן לו שום הלוואה. (ראה דו"ח עימות של פקד אבי גולדשטיין מיום 20.1.13). בנקודה זו יש לזכור ולהזכיר כי המשיב שכר את החדר בסופו של יום עבור פאולה.